החלטה בתיק ע"א 605/05

           בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' שפירא) אשר חייב את המבקשים בתשלום פיצוי למשיבים בסכום כולל של 415,328ש"ח.

           המבקשים והמשיבים הם דיירים בבית משותף. המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים בגין השתלטותם של המבקשים על שטחים משותפים בבית. בית המשפט המחוזי קבע, לאחר שמיעת ראיות, כי המבקשים אכן השתלטו על שטחים משותפים בבית, ללא הסכמת המשיבים, ובנו על אותם שטחים יחידות אותן השכירו. בית המשפט דן בסעדים להם זכאים המשיבים ולאחר שמצא כי אין ליתן בנסיבות הענין סעד של השבת המצב לקדמותו, פסק למשיבים פיצוי כספי והתיר להם לפצל את סעדיהם.

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור מטעם המבקשים. טענתם העיקרית של המבקשים בערעורם נוגעת לשיטת החישוב אותה הפעיל בית המשפט המחוזי בקביעת סכום הפיצוי שעל המבקשים לשלם למשיבים. לטענתם, בית המשפט המחוזי טעה בכך שחישב את סכום הפיצוי על פי פוטנציאל ההכנסה מהשכרת היחידות שנבנו על הרכוש המשותף ולא על פי ההכנסות שצמחו למבקשים בפועל מהשכרת יחידות אלו. המבקשים טוענים בבקשתם לעיכוב ביצוע התשלום כי אם ישולם מלוא הסכום שנפסק למשיבים כי אז, באם יתהפך הגלגל בערעור, לא יהא ניתן להשיב את המצב לקדמותו ולגבות את הכסף מן המשיבים. בבקשתם מציינים המבקשים במיוחד את מצבו הכלכלי החמור של המשיב 2. יצוין כי המשיבים מתנגדים לבקשה.

           לאחר שעיינתי בטענות המבקשים לא מצאתי עילה לחרוג מן הכלל לפיו, כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי, לא יעוכב ביצועו אלא במקרים חריגים. במקרה דנן נראה לכאורה, כי סיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן עיכוב ביצוע. מכל מקום, המבקשים מחזיקים כיום ביחידות להשכרה הניצבות על שטח השייך בחלקו למשיבים ובנסיבות אלו, ובהתחשב גם בגובה החיוב הכספי, אין מקום לחשש כי המבקשים לא יוכלו להיפרע מן המשיבים, אם יתקבל ערעורם.

           אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

           ניתנה היום, ל' בשבט התשס"ה (9.2.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש